השפה הדומיננטית ביותר היא שפת הגוף, אותה תקשורת שעושה שימוש בכל חושי הגוף תוך כדי כך שהיא עוקפת את המילים. מטפלים מקבלים הכשרה וצוברים מיומנות בשליטה בתקשורת הלא מילולית. לכולם ברור שיש דברים שלא זו בלבד שלא ניתן להביע במילים, גם לא נחוץ ולפעמים זה אף פוגם. ידוע גם שלכולם קורה שאומרים משהו הפוך למה שמרגישים באמת. זהו הבסיס לקונפליקט פנימי שמביא את המטופל לטיפול, ולכן רצוי להקשיב לכל מסר שניתן לקבל.
כשמטופל מגיע לטיפול, עוד לפני שהוא מדבר הוא מתבטא בהופעתו, יציבתו, התנועה שלו במרחב הקליניקה, עוצמת הקול ומאפיינים נוספים הנלווים לכך. באותה מידה, גם אם לא נהוג לציין זאת,מטפלים נמדדים על פי המסרים הלא מילוליים שהם משדרים למטופלים. מלבד הדברים המובנים מאליהם – היגיינה בסיסית והופעה מהוגנת ומכובדת – כשאנשים בוחנים אותך הם מטמיעים את המידע הנוסף הלא מילולי, ומשווים אותו למידע קודם שהצטבר אצלם.
מטופל מתבונן בכם באותה מידה, וגם לו זה חשוב לקבל "אינטואיציה טובה". זה מה שמצביע על יציבות וחוזק של המטפל להתמודד עם המצוקה של המטופל. אינטואיציה מבוססת לא מעט על אותו ידע ששוכן אצלנו בתת מודע, ונאסף בדרכים אלה. התחושה שאתם יודעים משהו שאתם לא יכולים להסביר אותו קריטית הן למטפל והן למטופל. כך נבנה האמון בכם, כך הוא נפתח אליכם ויוצר את הקרבה. שפת גוף חדה, מאיימת, מגיבה במוחצנות גדולה מדי כשהמטופל מופנם מאוד, או להפך – קרירה ומנומסת כשהמטופל מרבה במחוות, הכל שוקע לתת המודע והופך להתרשמות שלא תמיד הם יכולים להסביר במילים, אבל זה בדיוק מה שיקבע אם הטיפול יתחיל או לא ואיך הוא יתקדם.
קשב לתנועות המטופל על ידי התבוננות ותיאום יכול לשפר את התקשורת המילולית. יש כמה וכמה סימנים ומרכיבי התנהגות ותקשורת שכדאי לשים אליהם לב כשמנסים לתקשר לא מילולית:
יציבה מודיעה מראש באיזה מצב רגשי ופיזי הם נמצאים. האם האדם מצליח להחזיק את עצמו או קורס.
מחוות גופניות מקרינות מייד מה עובר על המטופל, ומה הוא מנסה לומר. הן גם הדרך לתקשר עם המטפל כשהוא לא מוצא מילים ויש לו דרך אחרת שבה הוא מנסה לאותת מסרים לא מודעים. אפשר להתייחס למחווה יוצאת דופן או שאפשר להתעלם, לא רק לנוחותכם אלא גם לנוחותו.
שפת הגוף שלכם, אם היא משקפת נינוחות ואהבה עצמית מתבררת כמשמעותית גם למטופל. מטפלים שיושבים בטבעיות, נעים בנינוחות וללא נוקשות, משדרים גם להם אישור להיות הם עצמם, מחוברים למה שהם ולסיבות שהביאו אותם לטיפול ולייעוץ. אהבה וקבלה עצמית הן לא מונחים מהשיח הרוחני בלבד, הם מבטאים הזנה בריאה של רגשות חיוביים ושל עמידות במצבי משבר ושינויים.
צבע עור, נשימה, מצב היגיינה, מיקרו הבעות פנים שאפשר לקלוט בעיניים מיומנות ובוחנות, מחזקים את התרשמות המטפל ממצבו של המטופל ומהתקדמותו.
תנועות עיניים, חלון הנשמה המפורסם, האם הן מהירות או אטיות בהתאמה למסרים המילוליים, תואמות או מנוגדות למה שנאמר? האם הן מחזקות את מה שאומר המטופל? הן יכולות להביע אהבה, שנאה, כל קשת רגשות אפשרית, והן יכולות להיראות כאילו האדם חווה כעת זיכרון כלשהו ולחמוק מכם בדיאלוג הפנימי שלו עם עצמו והזיכרונות.
הדרך שבה אנשים נחלקים בביטוי העצמית שלהם – חושית או חזותית. הם בדרך כלל גם מתארים את החוויות והמצוקות שלהם בהתייחסות ישירה למה שנקלט אצלם טוב יותר – בחושים או בתמונה. אם הם יבטאו עצמם במלל רב הם יתארו בדרך כלל לפרטי פרטים את הזיכרון הוויזואלי שלהם. אם הם ישתמשו במחוות גוף שמצביעות על איברי קלט חושי כמו אוזניים ואף, הם חיים את הזיכרון כאילו היו שם ממש והם עדיין חשים בכל מה שקורה. הם גם יצליחו לומר בדיוק מהו אותו זיכרון חושי משמעותי שנחרת אצלם, וכדאי להתייחס למה שדומיננטי להם.
הנכם נמצאים באתר הבית של תוכנת טיפולוג – תוכנת ניהול למטפלים המאפשרת תיעוד מסודר ומאובטח של מהלך הטיפולים, ניהול מטופלים, תיעוד הסטוריית טיפולים ועוד
לקריאה נוספת על מערכת ניהול ותיעוד לעוסקים בטיפול
נסו עכשיו את מערכת טיפולוג חינם וללא כל התחייבות: הרשמה